לידה במים/ לידת מים

 מאת רונה בראון, תומכת לידה, מלווה נשים בהריון ומסייעת בהתכוננות ללידה טבעית, מלווה בלידה בבית ובבתי חולים, מדריכת "פוריות טבעית" – מניעת או השגת הריון באופן טבעי .

קיץ 2000. קיבוץ צאלים שבנגב… אני בהריון שני, כבדה ומיוזעת (נו, טוב, קטנה אף פעם לא הייתי…). החום קשה לתיאור. את מיטב זמני אני מבלה בין הבריכה למקלחת. איזו הקלה! הגוף רוצה לזוז והכובד במים פשוט בלתי מורגש!

החלטנו ללדת בבית (ועל זה יורחב במקום אחר). הרעיון של לידת מים, החל לרקום עור וגידים, ככל שהתפתח ההריון, ככל שהימים נהיו יותר חמים! בתחילה זה נראה כל כך הזוי! ההחלטה ללדת בבית כבר הפכה אותנו ל"פריקים" ועוד במים!? ככל שרכשנו ידע, התייעצנו וחשבנו על כך הבנו שזו אפשרות קסומה שאנו רוצים לשמור לנו. לא ידענו כיצד תתפתח הלידה, גמישות היא שם המשחק בכל לידה, אך רצינו לצור את האפשרות הזו. שכרנו בריכת לידה, למחרת היום שהיא הגיעה לביתנו (אחרי שכמובן פתחנו, הרכבנו ובדקנו שהכל עובד… ייקים שכמונו…), נולד דניאל, בלידה קסומה ומעצימה, בתוך בריכת הלידה, שמילאה את רוב החלל של הסלון בדירת הקיבוץ הקטנה.

לידות המים, שיוחסו בעבר ל"פריקים" משוגעים, הופכות כיום לאפשרות הגיונית וטובה, שצוברת הוכחות מדעיות ליעילותן, בטיחותן ויתרונותיהן על פני לידה אחרת.

מהי לידת מים ?

בלידת מים טובלת היולדת את גופה במים חמימים במהלך הצירים ואף בלידה עצמה. התינוק יוצא מרחם אמו אל בריכת מים המיועדת לכך, נאסף ע"י המיילדת, או על ידי היולדת עצמה ומוצא בעדינות אל אוויר העולם, אל זרועות אמו.

קצת היסטוריה…

רעיון לידות המים יושם לראשונה ברוסיה, הסובייטית ע"י איגור טצ'רקובסקי, חוקר ומאמן שחייה. ב: 1960 הוא החל לסייע לנשים ללדת במים. ב: 1977 החל הגינקולוג הצרפתי המפורסם מישל אודנט להציע ליולדות טבילה במים במהלך הצירים. אלפי נשים נעזרו במיכל גדול של מים חמימים, שאפשר להן תנועה נוחה, תנוחה רצויה, רגיעה ושקט. נשים רבות בחרו להמשיך עם התענוג וילדו בתוך המים עצמם. במהלך 20 השנים האחרונות הצטברו עוד ועוד עדויות על יתרונות לידת המים והשיטה מאומצת כיום ע"י בתי חולים רבים באירופה. גם בארה"ב ברור כבר, שאין מדובר ב"טרנד אופנתי". ב: 1991 רק 2 בתי חולים אפשרו ליולדות האמריקאיות לידת מים – כיום למעלה מ: 250 בתי חולים מציעים זאת כאפשרות פעילה, והמגמה ממשיכה.

והמצב אצלנו ?

ד"ר אילון לחמי הביא את לידות המים לישראל, לבית חולים יוספטל באילת. במשך מס' שנים התאפשרו שם לידות מים אולם כיום, לידות המים בישראל מתאפשרות רק בלידות בית. מספר בתי חולים מאפשרים שהייה במים בזמן הצירים (עד לשלב פתיחה מלאה), אולם לידה במים אינה אפשרות ליולדת הישראלית הבוחרת ללדת בבית חולים.

למה זה טוב ?

לידה היא חוויה עוצמתית מאוד. ההתכווצויות של הרחם הנשי, בניסיון להוציא את התינוק החוצה גורמות לשינויים פיסיולוגיים ונפשיים אצל האם. על מנת שהלידה תתקדם טוב, נשאף, שהאם תהיה רגועה, שלווה, בטוחה ומכונסת בעצמה. טבילה, בבריכת לידה, מאפשרת ליולדת לזוז, לשנות תנוחה כאוות נפשה, להניע את איברי גופה. התנועה עצמה מקלה באופן משמעותי על הכאב והופכת אותו לבר התמודדות. אישה, שנאלצת לשכב במהלך הצירים, "סובלת" מהכאב. אישה בתנועה מוצאת את הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הציר הנוכחי ובסיומו יכולה לחזור למנוחה ורגיעה. המים החמים מקילים אף הם על הכאב ומסייעים בריכוך הרקמות החיות העוברות שינויים במהלך הלידה. חשוב לזכור, שהמים מבטלים באופן משמעותי את כוח הכובד. במים האישה "צפה", המשקל הכבד של ההריון והתינוק כמעט ואינם משפיעים עליה ומאפשרים לה נוחות מרבית בתנועה.

שלבי הלידה

בשלב הראשון של הלידה, נפתח צוואר הרחם בהדרגה. הצירים, התכווצויות הרחם, דוחפים את התינוק מטה לכיוון תעלת הלידה. דחיפה זו גורמת לצוואר הרחם להיפתח בהדרגה, עד לפתיחה מלאה של 10 ס"מ. מחקרים, שנערכו באירופה ובארה"ב מראים שבלידת מים מתקצר אורכו של השלב הראשון, יכולת האם להתמודד עם הכאבים עולה כך שכמעט ולא נמצא יולדת המבקשת סמי הרגעה, אם היא טובלת במים.

בשלב השני של הלידה, צוואר הרחם פתוח ומופיע דחף הלחיצה אצל האישה. הרחם כעת דוחף את התינוק מטה בתעלת הלידה אל העולם, שמחוץ לגוף האמהי. זהו שלב אינטנסיבי מאוד. האישה מכונסת בעצמה ונראה כאילו היא "במקום אחר". כל כולה בחיבור לגופה ולתהליכים הקסומים העוברים עליו. המים מרככים את הרקמות בגוף האישה ואכן, בהשוואה ללידות מחוץ למים נצפה אחוז נמוך באופן משמעותי בצורך בביצוע אפיזיוטומיה (חיתוך אזור הפירנאום בפתח תעלת הלידה). כך, שרוב הנשים, שילדו במים לא נדרשו לתפרים ולא סבלו מקרעים. לא פחות חשובה היא החוויה, שהאם שומרת מהלידה. נשים, שילדו במים, מספרות על הלידה כחוויה חיובית, מעצימה וטובה.

החשש מזיהום

בעבר הועלו טענות, שאין להציע לידת מים לנשים ששק השפיר נקרע בתחילת הלידה, מה שמכונה "ירידת מים". בלי לזלזל בצורך בבקרת זיהום וסטריליות, הטענה הזו נמצאה כשגויה. מים אינם חודרים לנרתיק וזיהום מתרחש דווקא בלידות "יבשות" כתוצאה מבדיקות ווגינליות המבוצעות ע"י הצוות הרפואי או מהחדרת תרופות באופן ווגינלי.

בשימוש בבריכת לידה יש להשתמש ביריעת פלסטיק חד פעמית (המגיעה סגורה הרמטית) ו"מתלבשת" על קונסטרוקצית הבריכה. יש לאפשר למים לזרום מס' דקות לפני שמסיטים אותם למילוי הבריכה. במחקר שנערך בנושא לא נמצאה עליה בשיעור החיידקים בבריכות הלידה.

אם נעזרים בג'קוזי או באמבטיה יש לנקות אותם לפני השימוש עם תמיסת אמוניה (אבקת כלים של מדיח כלים יפה אף היא לשימוש כזה) ולאפשר זרימה של מים במערכת הצינורות לפני מילוי המיכל.

לסיכום היתרונות ליולדת בלידת מים :

  • אקטיביות בלידה – חופש תנועה, חופש תנוחה, אפשרות להתאמת תנוחה לנוחות האישה.
  • כאב – הקלה על כאבי הצירים. אחוז הנשים, שילדו במים, וביקשו תרופות לשיכוך כאבים נמוך באופן דרסטי מאחוז הנשים שילדו מחוץ למים.
  • המים מאפשרים ליולדת להתרכז ולהתכנס ובכך יוצרים מצב אידיאלי לדינמיקה ההורמונלית של הלידה, שבלעדיה לא תתפתח הלידה באופן פיסיולוגי.
  • קיצור שלבי הלידה – השהייה במים מקצרת את השלב הראשון של הלידה.
  • תפרים וקרעים – המים מרככים את הרקמות באיברי האישה ומאפשרים ללידה להתקדם בהדרגה הנדרשת ובכך אחוזי הקרעים והתפרים, בלידות מים, נמוכים באופן משמעותי מאשר בלידות "יבשות".
  • השימוש במים אינו תהליך התערבותי חד צדדי. אישה יכולה להחליט בכל עת לצאת מהמים (אם אינם מיטיבים עמה, או מחשש שהם מעכבים את התקדמות הלידה) או להיכנס אליהם, וחוזר חלילה…
  • חווית הלידה – חווית הלידה אצל נשים שילדו במים הייתה מעצימה וטובה יחסית לנשים שילדו לידה "יבשה".

ומה עם התינוק ?

במהלך כל ההריון צף לו העובר בתוך מי השפיר, שבשק השפיר, ברחם אמו. בהיותו ברחם, התינוק אינו נושם ואספקת החמצן שלו מגיעה מהשליה המחוברת לדפנות הרחם, דרך חבל הטבור. לאורך ההריון מלאות ריאות העובר בנוזל בעל צפיפות גבוהה. אמנם נצפות "תנועות נשימה" אולם הכוונה היא, שהעובר "מתרגל" את השרירים האחראים על ביצוע הנשימה, ואינו נושם בפועל.

תשעה חודשים צף לו התינוק בתוך "אמבט" מי השפיר. מאז פרסם ד"ר לבואייה את ספרו המפורסם "לידה ללא אלימות" מושקעת מחשבה רבה על רווחתו של התינוק ביציאה מרחם אמו. אך טבעי הוא להשתמש במים כאמצעי להפוך את כניסתו של התינוק לעולם הדרגתית, רכה ונעימה.

בטיחות לידת המים לתינוק

השאלה האופיינית הנשאלת היא האם אין חשש שהתינוק יטבע, כלומר, מה מונע מהתינוק לשאוף מים בצאתו מרחם אמו?

תינוקות אינם שואפים מים אל ריאותיהם !!! .

אחראים לכך כמה מנגנונים טבעיים בגוף התינוק וגם הקפדה על מס' תנאים חיצוניים :

  • "רפלקס הצלילה" – רפלקס זה, הקיים בעובר בתהליך גדילתו ואצל התינוק בהוולדו, גורם לכך שהתינוק "חש" (ע"י רצפטורים הממוקמים בגרון) בחומר החודר לגרונו ומבדיל בינו לבין אוויר לנשימה. במצב זה מוח התינוק מקבל "פקודה" לאי נשימה, בעוד שאר המערכות התפקודיות ממשיכות לעבוד כנדרש. רפלקס זה מאפשר לתינוק לינוק בחופשיות ללא סכנת שאיפה של חלב אם.
  • ריאות התינוק – במהלך ההריון מלאות ריאות התינוק בנוזל בעל צפיפות גבוהה. נוזל זה מתחיל להיספג אל מערכת הדם מספר שעות לפני הלידה, תהליך הנמשך כ: 6 שעות לאחר הלידה. הצפיפות הגבוהה של הנוזל בריאות והלחץ הקבוע שהוא יוצר בחלל הריאה אינם מאפשרים לחדירת נוזל אחר, בעל צפיפות נמוכה יותר (כמו מים, חלב ואף מים מלוחים).
  • השליה הבשלה מפרישה הורמונים "מדכאי נשימה". כאמור, במהלך ההריון מבצע העובר "תנועות נשימה". לקראת הלידה – וכתוצאה מבשלותה – מפרישה השליה חומרים הגורמים להפסקת תנועות אלו ומשמשים כ"מדכאי נשימה". הניתוק מהשליה לאחר הלידה מאפשר את התחלת הנשימה.
  • העובר מקבל את אספקת החמצן מהשליה, דרך חבל הטבור. כל עוד לא נותק חבל הטבור והשליה מחוברת לרחם האמהי ומתפקדת לא יחסר לעובר חמצן, גם אם ראשו כבר הגיח מרחם אמו.
  • טמ"פ והמגע עם האוויר – בלידת מים מווסתת טמ"פ המים, לקראת הלידה, כך שתהיה דומה מאוד לטמ"פ של גוף היולדת. המגע עם האוויר, הקר יותר, מפעיל את מנגנון הנשימה. מכאן שיש להקפיד שכל גופו של התינוק יכוסה במים ושום אבר מגופו לא ייחשף לאוויר לפני הוצאתו מהמים.

לאורך השנים בהן היה שימוש בלידת מים, לא נצפה אף מקרה של מוות עוברי, הנגרם מלידת מים, ולא נצפה שום מקרה של שאיפת נוזל לחלל הריאות.

דווח על תהליך הסתגלות הדרגתי של התינוקות שנולדו במים לסביבה החיצונית והמלצת המיילדות היא לקבוע את ציון האפגר הראשון דקה וחצי אחרי הלידה ולא דקה, כפי שנהוג בלידות "יבשות". הממליצים על לידת מים מצביעים בזכות תהליך הנשימה ההדרגתי, המעבר ההדרגתי מסביבה מיימית אל אוויר העולם. יש הטוענים שהנשימה הראשונית, הנגרמת בלידות יבשות כתוצאה מחיתוך מוקדם של חבל הטבור, גורמת לתינוק מצוקה וכאב, הנגרמים מהכורח בנשימה גדולה ומהירה, על מנת לאזן את חוסר החמצן שנוצר מחיתוך חבל הטבור.

התינוק הצוללן ?

בסרטים המראים לידות מים, נראה כאילו התינוק מבלה דקות ארוכות בצלילה, לאחר צאתו מרחם אמו. למרות כל הגורמים המונעים שאיפת מים של התינוק, ההמלצה המיושמת בלידות המים היא להוציא את התינוק מיד לאחר שכל גופו הגיח מתוך תעלת הלידה. ההוצאה אינה נעשית בדחיפות ובבהילות אלא בעדינות וברכות, אולם תוך דקות מעטות. אין שום המלצות או סיבות להשאיר את התינוק מתחת למים לאחר היוולדו.

המלצות ואזהרות :

  1. יש להיעזר בשירותיה של מיילדת מוסמכת, המנוסה בלידות מים.
  2. לידת מים מתאימה ליולדת בריאה, החווה הריון בריא ולידה רגילה (יש להתייחס באופן ספציפי ללידה לאחר ניתוח קיסרי, לידת תאומים, לידת עכוז וכו' ולשקול ביצוע לידת מים יחד עם מיילדת מקצועית. כיום מצטברות עוד ועוד עדויות על היתרונות של לידת מים דווקא במקרים מסובכים יותר כנזכרים קודם). מצוקה עוברית במהלך הלידה, עלולה להצביע על אי אספקת חמצן לעובר ומהווה עילה לשקול ביצוע לידת מים.
  3. אמבטיה רגילה לרוב אינה נוחה ואינה מאפשרת לידת מים. ניתן לשכור בריכת לידה אצל מיילדות הבית, להשתמש בג'קוזי עמוק או לרכוש בריכת ילדים מתאימה.
  4. טבילה ממושכת במים חמים יכולה לעייף את היולדת ולהאיץ תהליך התייבשות. חשוב להקפיד לשתות משקאות קרירים במהלך הטבילה ולשקול "הפסקת יבשה" אם הלידה מתארכת.
  5. כאמור, יש להקפיד על טמ"פ המים, להעזר לשם כך במד-חום המתאים למים ולהוסיף מים חמים כנדרש.

וכמה מילים לסיום :

לידת מים היא גישה המאפשרת ליולדת לידה פיסיולוגית ללא התערבויות. היא משלבת את חכמת הגוף הנשי עם טכנולוגיה מתקדמת ומאפשרת ליולדת חוויה של שליטה, אחריות וחופש בבחירותיה. לידת מים מאפשרת לנשים לידה מהירה יותר, קלה יותר ומעצימה יותר ויש לשאוף שתהפוך- גם בישראל – כמו באירופה ובארה"ב, לאפשרות נוספת לבחירת היולדת.



אתכם לאורך כל הדרך ,

צוות האתר גוזלים .

Free Pregnancy Calculator | Due Date, Conception Date Calculation

מחשבון תאריך לידה


תאריך לידה משוער, תוצאות חישוב תאריך ההתעברות:‏‏‎ ‎


עד